ל-68% מבתי העסק הכשרים בישראל אין תעודה מפורסמת — וזה לא אומר שאין להם כשרות

זו כנראה השאלה הכי נפוצה שמגיעה אלינו: ״נכנסתי לדף של מסעדה באתר, כתוב שהיא בפיקוח, אבל אין תאריך תוקף ואין מספר תעודה. אז היא כשרה או לא?״ התשובה קצרה — כן, ככל הידוע. וההסבר למה זה נראה ככה שווה את חמש הדקות.

המספרים, נכון ל-17 בספטמבר 2026

המאגר שאנחנו מציגים מונה 19,603 בתי עסק פעילים ב-621 יישובים, תחת 137 מועצות דתיות ומחלקות דת. מתוכם:

מצב	כמה	אחוז
תעודה שפרטיה מפורסמים	6,293	32.1%
בפיקוח, התעודה אינה מפורסמת	13,310	67.9%

כלומר: על כל עסק אחד שאפשר לראות את תאריך התוקף שלו, יש שניים שאי אפשר. זה לא פער שנובע מאיתנו ולא מהעסקים — הוא נובע מהמועצה הדתית שמפקחת עליהם.

71 מועצות מתוך 142 אינן מפרסמות

בישראל פועלות 142 מועצות דתיות ומחלקות דת עירוניות. כל אחת מהן מנפיקה תעודות כשרות לעסקים בתחומה, וכל אחת מדווחת למאגר הארצי של המשרד לשירותי דת. אבל מה בדיוק היא מדווחת — זה משתנה.

מחצית מהן בדיוק, 71 מועצות, מדווחות שהעסק נמצא בפיקוח אך אינן מוסרות את פרטי התעודה עצמה: לא תאריך התוקף, לא דרגת הכשרות, ולא סוג המנה. המחצית השנייה מוסרת הכול.

הפער הזה אינו קטן ואינו שולי, והוא לא מתחלק לפי גודל העיר. הנה כמה דוגמאות מהמאגר:

יישוב	בתי עסק	מהם עם תעודה מפורסמת
ירושלים	2,056	1,309
תל אביב - יפו	1,627	1
נתניה	1,106	0
פתח תקווה	1,044	0
חיפה	695	507
באר שבע	627	0

תל אביב, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, אשדוד, רמת גן, באר שבע, חדרה, רעננה, הרצליה — בכל אלה אין ולו תעודה אחת שפרטיה גלויים במאגר הארצי. ירושלים וחיפה, לעומת זאת, מפרסמות כמעט הכול.

הענף שנפגע הכי הרבה: מסעדות

הפער בדיווח אינו מתחלק שווה בין סוגי העסקים. מפני ש-71 המועצות שאינן מפרסמות מרוכזות בערים הגדולות של מישור החוף, והמסעדות מרוכזות באותן ערים בדיוק — דווקא הענף שהכי מחפשים בו הוא הפחות מתועד:

קטגוריה	סך הכול	תעודה מפורסמת	ללא פרסום
מסעדה	5,338	945	82.3%
פיצריה	1,536	446	71.0%
בית קפה	1,732	510	70.6%
מזון מהיר	2,692	881	67.3%
מאפייה	1,776	618	65.2%
מרכול	1,296	514	60.3%
קייטרינג	853	362	57.6%
אטליז	567	273	51.9%
מפעל מזון	909	460	49.4%
יקב	140	74	47.1%

על ארבע מתוך כל חמש מסעדות כשרות בישראל, המאגר הארצי אינו מוסר תאריך תוקף, דרגה או סוג מנה. מפעלי מזון ויקבים, לעומת זאת, מתועדים בערך חצי-חצי — הם פזורים יותר גיאוגרפית ונופלים תחת מועצות אזוריות שכן מדווחות.

אילו מועצות מפרסמות ואילו לא

המועצות הגדולות שאינן מוסרות פרטי תעודה, לפי מספר בתי העסק שתחתן:

מועצה דתית	בתי עסק
נתניה	578
פתח תקווה	554
ראשון לציון	488
אשדוד	419
רמת גן	371
חדרה	278
הרצליה	165
לוד	144

ומולן, הגדולות שכן מוסרות הכול — כולל דרגת המהדרין:

מועצה דתית	בתי עסק	מהם מהדרין
ירושלים	1,312	463
חיפה	509	85
נהריה	260	79
טבריה	244	91
מודיעין-מכבים-רעות	205	56
קריית שמונה	199	89
כפר סבא	193	18
רמלה	190	67
מטה בנימין	178	90
שומרון	156	89

אין כאן חוקיות של גודל, אזור או אופי יישוב. נהריה מפרסמת, חדרה — שכנתה — לא. זו החלטה מנהלית של כל מועצה בנפרד.

מה זה אומר עבורכם, בפועל

שלוש נקודות, לפי סדר החשיבות:

1. ״התעודה אינה מפורסמת״ אינו ״אין תעודה״

עסק שמופיע במאגר תחת מועצה שאינה מפרסמת — נמצא בפיקוח כשרות. הוא הגיע למאגר מפני שהמועצה הדתית דיווחה עליו. מה שחסר הוא הפירוט, לא הפיקוח. לכן באתר הוא מסומן במפורש ״בפיקוח · התעודה אינה מפורסמת״ ולא מוצג כאילו אין לו כשרות, וגם לא מוסתר.

ההבחנה הזו חשובה לנו יותר מכל דבר אחר באתר. עסק שכן כשר ומוצג כלא-כשר סופג נזק ממשי, ואנחנו לא הגוף שקובע כשרות — אנחנו מציגים את מה שפורסם.

2. התעודה הפיזית תלויה על הקיר

הדרך הבטוחה ביותר, תמיד, היא להסתכל על התעודה עצמה בעסק. חוק איסור הונאה בכשרות מחייב להציג אותה במקום בולט. בתעודה הפיזית מופיע כל מה שחסר במאגר: מי הגוף המכשיר, עד מתי היא בתוקף, ומה כתוב בהערות — בישול ישראל, פת ישראל, חלב ישראל, מעמד השמיטה.

אם אתם רוצים להבין מה ההערות האלה אומרות, כתבנו על כך מדריך נפרד להערות בתעודת כשרות.

3. אפשר פשוט להרים טלפון

בכל דף עסק באתר מופיע מספר הטלפון של המועצה הדתית שמפקחת עליו. גם כשהתעודה אינה מפורסמת, המועצה יודעת בדיוק מה מצבו של העסק ותאמר לכם. זו שיחה של דקה.

למה אנחנו לא ״משלימים״ את המידע החסר

יש באינטרנט לא מעט מקורות שמספרים על כשרות של עסקים — אתרי ביקורות, אפליקציות הזמנות, רשימות קהילתיות. אנחנו מצליבים מולם מידע רב: כתובות, שעות פתיחה, טלפונים, קטגוריות, ואפילו זיהוי הגוף המכשיר במקרים שבהם הוא מתועד היטב.

אבל סטטוס הכשרות עצמו — לעולם לא. הוא מגיע אך ורק מהפרסום הרשמי של המשרד לשירותי דת, ואף מקור חיצוני אינו רשאי לכתוב אותו, גם לא ״כדי להשלים חוסר״.

הסיבה מעשית לגמרי. באחד המקורות שבדקנו, התגית ״בלי תעודה״ יושבת בתוך אותה משפחת תגיות שנקראת ״כשר״. קריאה תמימה של המבנה הזה הייתה מסמנת עסקים לא כשרים ככשרים. זו בדיוק התקלה שאסור לנו לעשות, והמחיר שלה נופל על הגולש.

מה כן אפשר לדעת על 13,310 העסקים האלה

למרות שהתעודה אינה מפורסמת, המאגר הרשמי כן מוסר עליהם: שם, כתובת, יישוב, והמועצה הדתית המפקחת. מעבר לכך אנחנו מוסיפים שכבת העשרה — טלפון, שעות פתיחה, אתר, קטגוריה — כשהיא זמינה וכשהיא מוצלבת ממקור אמין.

וזה מספיק בשביל השאלה שבגללה רוב האנשים מגיעים לכאן: ״מה כשר ופתוח עכשיו קרוב אליי״. החיפוש לפי מיקום עובד על כל 19,603 העסקים, לא רק על אלה שתעודתם מפורסמת.

הערה על תאריכי תוקף

בקרב 6,293 העסקים שתעודתם כן מפורסמת, נכון להיום 150 תעודות פגות בתוך 30 יום ו-248 בתוך 90 יום. התאריך הקרוב ביותר במאגר הוא 25 בספטמבר 2026.

תעודה שמתקרבת לתאריך התפוגה אינה אומרת שהעסק עומד לאבד כשרות — ברוב המוחלט של המקרים היא פשוט מחודשת. באתר אנחנו מסמנים תעודה שנותרו לה פחות מ-45 יום, כדי שתדעו לשאול, לא כדי להזהיר.

שאלות שחוזרות

אם המועצה לא מפרסמת, איך העסק בכלל הגיע אליכם?

המועצה כן מדווחת על קיום הפיקוח — היא רק לא מוסרת את פרטי התעודה. כלומר הרשומה אמיתית ומגיעה מהמקור הרשמי; מה שחסר הוא השדות הפנימיים.

יש דרך לדעת בלי להתקשר?

לעיתים כן. כשזיהינו בהצלבה גוף מכשיר, הוא מוצג בדף העסק גם כשהתעודה עצמה אינה מפורסמת. זה לא תחליף לתעודה, אבל זה מידע.

זה משתנה? מועצות מתחילות לפרסם?

ההיסטוריה שאנחנו שומרים מתחילה ב-21 באוגוסט 2026 — פחות מחודש — ולכן אין לנו עדיין בסיס לענות על זה. כשיהיה, נפרסם.

המידע מסונכרן מהמאגר הרשמי מדי יום. בסנכרון האחרון, ב-16 בספטמבר 2026, נמשכו 11,339 רשומות. אם משהו נראה לכם לא מדויק — בכל דף עסק יש כפתור דיווח, ואנחנו בודקים.